החברה האזרחית ביום שאחרי הקורונה

החברה האזרחית ביום שאחרי הקורונה: רקע

לאור המשבר, ומתוך שאיפה להפוך את המגזר השלישי ליותר משמעותי הן בשגרה והן בחירום - איך צריך להיראות המגזר השלישי בעתיד? מה צריך לקרות בשביל זה אצלנו במגזר? בקרב הפילנתרופיה? וכמובן במדינה?

בלה אלכסנדרובעמותות מנהיגות אזרחית, ארץעיר והגר
עופר פליןמומחה לחדשנות חברתית ויזמות
שלב הוספת התשובות הסתיים
רקע

המגזר השלישי מצוי כיום במשבר. מסקר שנערך בקרב 300 ארגונים בחודש האחרון עולה כי בכ-38% הייתה ירידה בפעילות המתנדבים, 85% מדווחים על פגיעה ביכולת לספק שירותים חברתיים וכ-61% מדווחים על ירידה בתרומות.

אלא שמשברים כאלה היו בדיוק בעבר - ולאחר תקופה קשה, המגזר השלישי חזר לאיזון. כך היה אחרי פיגועי 9/11 בניו יורק, מלחמת לבנון ב2006 והמשבר הכלכלי ב2008. הגיע הזמן לשאול מה עושים אחרת - כדי לייצר עתיד אחר, שבו ארגוני החברה האזרחית לא יעמדו כל הזמן במרחק של פסע מקריסה, ואז יחזרו בדיוק לאותו מצב בו היו טרום המשבר. 

כ-38,000 ארגוני מגזר שלישי רשומים בישראל, מתוכם כ-9,000 פעילים. רובם כאן מתוך תחושת שליחות ורצון לעזור לאזרחי המדינה הן בשגרה והן בחירום. העמותות תגברו פעילותן עם פרוץ משבר הקורונה וסיפקו מענה משמעותי עבור קשישים, עולים, חרדים וערבים, ואף תרמו לקידום החינוך הדיגיטלי. מה נכון לעשות עכשיו? מה צריך להשתנות בתוך המגזר? וכנגזרת מכך - בקרב הפילנתרופיה וכמובן - המדינה? 

 על אף אלו, ארגוני המגזר השלישי לא זכו להתייחסות ראוייה מצד המדינה. ארגוני המגזר השלישי נשענים ברובם על תרומות פילנתרופיות ולעיתים תקציב חלקי מהמדינה. בעקבות המשבר הכלכלי והשינויים במשק, הכנסות משמעותיות של הארגונים נפגעו הן ממקבלי שירותים, ממימון המדינה ומפילנתרופיה. לאור משבר הקורונה, ומתוך שאיפה שהמגזר השלישי יהפוך משמעותי יותר בשגרה ובחירום - איך צריך להיראות המגזר השלישי בעתיד? ומה צריך לקרות בשביל זה אצלנו בתוך המגזר? בקרב הפילנתרופיה? וכמובן במדינה?